ב-6 בנובמבר 2021 התקיימה ב "בית הרוסי" בבירה הלבנונית כנס מדעי-תאולוגי "נוכחות רוסית אורתודוקסית על אדמת לבנון הקדושה. לרגל 75 שנה לחצר הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בביירות".
המשתתפים והאורחים של הפורום התקבלו בברכה על ידי אב המנזר של החצר ארכימנדריט פיליפ (וסילצב). "בכנס הנוכחי אנו ממשיכים את התוכנית לחגוג את יום השנה ה -75 לחצר הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בביירות", ציין.
ראש "הבית הרוסי" בביירות, ו 'זייצ' יקוב, שהדגיש את התפקיד החשוב של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בהיסטוריה של היחסים בין רוסיה ללבנון, פנה אל הקהל בברכה. "זה היה הכנסייה הרוסית האורתודוקסית וארגוני הקהילה שלה שעמדו במקור שיתוף הפעולה של שתי המדינות, בין אם זה תמיכה של האוכלוסייה הנוצרית, פרויקטים בתחום החינוך והבריאות. בני ארצו הרוסים, מסיבה זו או אחרת, מצאו את עצמם בלבנון, תמיד בחצר הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בביירות חלקיק של הבית ואת אותם מגרדים רוחניים שקשרו אותם בקשר בל יינתק עם רוסיה", אמר, בפרט.
במילת הפתיחה של הפטריארך אקסרך של מערב אירופה, ראש המחלקה של הפטריארכיה במוסקבה על מוסדות זרים מטרופוליטן קורסון ומערב אירופה אנטוני ציין: "התחלנו את התוכנית לחגוג את יום השנה ה -75 של החצר של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית עם הליטורגיה האלוהית, עם תפילה. ובמהלך התפילה שלנו נשמעו שמותיהם של אנשי הדת והקהילה, אשר במשך 75 השנים הללו היוו את ההיסטוריה העשירה של החצר שלנו בביירות. מאחורי השמות האלה עומדים חיים, גורל, אבני דרך, היסטוריה לא רק של החצר, אלא של המדינה הלבנונית כולה".
הארכיפסט העביר את ברכתו וברכתו של הפטריארך הקדוש ביותר של מוסקבה ושל כל רוסיה קיריל לנוכח. "האדון הקדוש ביותר מתייחס בתשומת לב רבה לאירועים המרכיבים את חגיגת יום השנה לחצר שלנו. וכדי ללוות אותי לטיול הזה, הפטריארך הקדוש הביע תקווה כי אירועים חגיגיים, כולל כנס זה, יתרום תרומה משמעותית לחיזוק יחסי אחים בין הכנסיות האורתודוקסיות הרוסית ואנטיוכיה", - אמר המטרופוליטן אנטוניוס.
נציג של הפטריארך של אנטיוכיה תחת הפטריארך של מוסקבה וכל רוסיה מטרופוליטן פיליפופולוס ניפון סיפר למשתתפים ואורחים של הכנס על היכרותו עם האורתודוקסיה הרוסית: "כאשר בביירות החליט לפתוח את החצר של הכנסייה הרוסית, הייתי עדיין ילד קטן, אבל אני זוכר שהמדריך הרוחני שלי מטרופוליטן זחלי ניפון (סבא) אהב מאוד את הכנסייה הרוסית, התיידד עם כמה בישופים רוסים, ולפעמים הכמרים הרוסים הגיעו אלינו בזחלי עם צאן. עדיין לא הבנתי שום דבר בגיאוגרפיה ודמיינתי במעורפל היכן נמצאת ברית המועצות, אבל ידעתי שיש רוסים שמאמינים כמונו, אבל במהלך השירות הם לא מתיישבים ומטבלים הרבה".
"ואז, כשהתבגרתי, המורה שלי רצה שאלך ללמוד ברוסיה, בשילוש הקדוש-סרגייב לאורה," המשיך האדון ניפון. נפגשנו עם כומר ששירת אז בביירות ועם הבישוף יוחנן (וונדלנד) שהיה נציג הכנסייה הרוסית בדמשק. הם שמחו מאוד, והבישוף ג ' ון התעקש שהוא עצמו יכניס אותי לטיול הזה, כך שלא היה נוח לסרב: הוא קנה לי טלטול חם וכרטיס טיסה למוסקבה. מעולם לא ראיתי אותו שוב, אבל שנים רבות לאחר מכן התפללתי על קברו בירוסלב. אני זוכר שפגשנו אותם בדירה בביירות, וראיתי שם סמל מוזר מאוד, כפי שחשבתי אז, של אמא של אלוהים-נאמר לי שזה נקרא "שמחה שלא בכוונה". ואז זה קרה כך שבמקדש, שבו הפכתי להיות אב המנזר במוסקבה, הסמל הנערץ ביותר היה בדיוק "שמחה שלא בכוונה", ואני כל כך אהבתי את זה, כי עכשיו אני בונה מקדש לזאהל לכבוד הדימוי הזה של הבתולה הקדושה".
מטרופוליטן פיליפופולוס ניפון נזכר במילה טובה עוד אחד המנזרים לשעבר של הכנסייה הרוסית בחצר בביירות-Protoeyer פאבל Statov: "אני כבר למדתי דפנה, הגיע לחופשה בלבנון, שירת איתו כמה פעמים באחד הקהילות של קתדרלת הבשורה בביירות, אשר אז בחצר הרוסית ניתנה לשירות, ביקר אותו. הוא תמיד התייחס אלינו למנות רוסיות, כולל פנקייק טעים מאוד. אביו של פאולוס היה מוערך מאוד על ידי המטרופוליטן דאז של ביירות, לורד אליהו (סאליב), ואני זוכר שתמיד הזמין אותו ביום השני של חג הפסחא לעבוד בקתדרלה, שם קרא האב פאולוס את הבשורה בשפה הסלאבית".
"נציג הכנסייה משחק תפקיד גדול בחיזוק הידידות בין הכנסיות לבין העמים, כי כאשר מסתכלים עלינו, אנשים שופטים את הכנסייה שלנו, את המדינה שלנו", אמר הארכיפסט. - לכן אני שמח לזכור נציגים כמו, למשל, הפרוטו-אמן יעקב איליץ', אדם משכיל ותרבותי מאוד".
נציג הפטריארך של אנטיוכיה תחת הפטריארך של מוסקבה וכל רוסיה הדגיש: "אני שמח מאוד שעכשיו בית המשפט של הכנסייה הרוסית בביירות עומד בראש האב פיליפ, שמביט בו, במעשיו הטובים, בחיי הקהילה הרוסית, הלבנונים שופטים את הכנסייה הרוסית הקדושה שאני אוהב מאוד. אני רואה עם איזה יראת כבוד ויראה האב פיליפ משרת, עם איזה אדיקות ועניין הוא לומד על הקדושים והמקדשים של לבנון, ומאחוריו ואיתו-הקהילה הרוסית שלו, ואני שמח שהאנשים האלה מראים את דרך החיים שלהם על יחסי אחים בין הכנסיות שלנו".
"לסיכום, אני רוצה להדגיש כי אנחנו – נציגי הכנסייה אנטיוכיה תחת כס המלכות של מוסקבה והכנסייה הרוסית תחת כס המלכות של אנטיוכיה, שני החצרות שלנו לחיות את ברכתם של שני האבות שלנו, וכאן, בעיר העתיקה של ביירות, עדיין ברכה של המטרופוליטן של ביירות אליהו" – אמר פיליפופול מטרופולין ניפון.
מטעם הפטריארך הקדוש ביותר של הפורפיריוס הסרבי, התקבלו בברכה המטרופוליטן של מוראביץ ' אנטוני, שנאסף ב "בית הרוסי". "הכנסייה הרוסית האורתודוקסית על שטחה של רוב הכנסיות האורתודוקסיות המקומיות תרמו רבות לחיזוק יחסי אחים הכנסייה-אמר לורד אנטוני. - המקדשים שנבנו על ידי אנשים רוסים הם אנדרטאות. היופי והטוב של שירותי הפולחן, הבהירות והדיפלומטיות של נציגי הכנסייה הרוסית האורתודוקסית במדינות רבות כובשים מאות אלפי אנשים שהופכים למאמינים. ניתן לראות זאת גם במדינות לא-מוסלמיות, למשל בסין וביפן. בקריאת דפי ההיסטוריה של חצר ביירות, אנו רואים אילו אנשים בולטים שירתו כאן, התפללו; היו להם סמכות גבוהה. האב פיליפ היקר, מזל טוב על יום השנה ה -75 לחצר. שאלוהים יעניק לך חוכמה, כך שתמשיך להוביל את החצר הזאת באותה מידה לטובת שני העמים-לבנון ורוסיה".
נציג הכנסייה האורתודוקסית של אדמות צ ' כיה וסלובקיה תחת הפטריארך של מוסקבה ורוסיה כולה, ארכימנדריט שרפים (שמיאטובסקי) העביר את המשאלה "עבודה מוצלחת, חיים שלווים ועזרה של אלוהים על אדמת לבנון המבורכת" מטעם המטרופוליטן רוסטיסלב המבורך.
השגריר הרוסי החירום והמלא בלבנון, א ' נ ' רודקוב, בירך בחום את משתתפי הוועידה. "היחסים בין רוסיה ללבנון הם בעלי בסיס רוחני חזק בצורה של קשרים ידידותיים באופן מסורתי בין הכנסיות האורתודוקסיות הרוסיות והאנטיוכיות, המשתרעות אל העבר הרחוק. בתחילת המאה העשרים פעלו בלבנון תחת החברה הפלסטינית האורתודוקסית הקיסרית והכנסייה הרוסית האורתודוקסית 48 בתי ספר רוסיים, מה שמכונה" מוסקבה". שגרירות הפדרציה הרוסית בביירות, אגב, ממוקמת בבניין שבו היה בעבר אחד מבתי הספר האלה", נזכר הדיפלומט.
הוא גם הזכיר את ההבנה והאינטראקציה הקיימת הן ברמה הבין-לאומית והן ברמה הבין-לאומית, כמו גם ברמת הציבור האורתודוקסי ברוסיה ובלבנון.
"אני רוצה לציין במיוחד כי הפעילות של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית ואת חצרותיה בביירות מכוונת, קודם כל, להקמת שלום אזרחי והסכמה בלבנון תוך שמירה ללא תנאי של נוכחות נוצרית במדינה", - אמר א ' נ ' רודקוב.
הוא גם הבטיח כי "רוסיה תמשיך לספק תמיכה לקהילה האורתודוקסית בלבנון כדי לשמור על האיזון בין התחומים הפוליטיים-וידויים והציבוריים".
נציג הפטריארך של מוסקבה וכל רוסיה תחת הפטריארך של אנטיוכיה והמזרח כולו איגומן ארסני (סוקולוב) הזכיר לקהל כי חצר ביירות – המקום העתיק ביותר של עדות של הפטריארכיה במוסקבה בשטח הקנוני של הכנסייה האורתודוקסית אנטיוכיה: "כל ההיסטוריה שלאחר המלחמה, החיים של שלושה דורות – הוא ההיסטוריה של חצר ביירות של הפטריארכיה במוסקבה".
פרופ ' האקדמיה הרוחנית של מוסקבה וסמינר הרוחני של סריטן, חבר הנוכחות הבין-תחומית של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית של הפרוטו ולדיסלב ציפין, שעסק בנושא "היחסים בין הפטריארכיה של אנטיוכיה והכנסייה הרוסית האורתודוקסית במאה ה-XX ו-XXI"), ראש הנציגות של איטר-טאס בלבנון, ד"א זלנין ("המהגרים של הגל הראשון והחצר הרוסית"), חוקר הנוכחות הרוסית בלבנון ט" ו בכר (קובשבה), שהקדישה את נאומה לנושא "על הקבורה הרוסית בבתי הקברות בלבנון", כמו גם העיתונאית והאנליטיקאית כפורי איסקנדר, שהכריזה על הדו" ח"בתי ספר במוסקבה" בארץ ישראל, לבנון וסוריה".
לדברי משתתפי הפורום, הרוסים תרמו תרומה משמעותית לחיי התרבות של לבנון, ועבודת המחקר בכיוון זה צריכה להימשך. נושא אקטואלי הוא שיקום הקבורה הרוסית על אדמת לבנון. עם המילה האחרונה דיבר המטרופוליטן של הרי הסילואן הלבנוניים, שציין, בין היתר: "ההיסטוריה שלך יפה מאוד ומעניינת מאוד. שמחתי מאוד לשמוע את הדוברים שהגיעו אלינו מרוסיה; אני מברך במיוחד את מנהל הפרוטו ולדיסלב צ ' יפין. זה אומר שיש אנשים שמכירים את ההיסטוריה של יחסי רוסיה-ערב". האדון הביע תקווה להמשך המחקר המדעי בכיוון זה, "אשר ייתן תוצאה בעתיד".